התחדשות עירונית היא אחד הדברים המבורכים שקורים בכל רגע במדינת ישראל. ההתחדשות העירונית נוצרה מהמציאות בהם הקרקעות המבוקשות הולכות ונגמרות וקיים רצון לשמור על השטחים הפתוחים והירוקים. התחדשות עירונית היא תהליך בו יש שיפור של מבנים ישנים לפי החלטתה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תמ"א 38, שכוללת חידוש שמאפשר תמריצים לפרויקטים של פינוי בינוי. תהליכים אלו מהירים ופשוטים יותר בהם כולם יוצאים מורווחים מכל הכיוונים כאשר היזם מקבל רווחים נעים מבניית דירות רבות יותר, על אף שהוא מחזיר חלק מהדירות למפונים ללא תשלום, הדיירים מקבלים דירות חדשות, מעוצבות ואיכותיות יותר שלעתים הם אפילו יותר גדולות וכוללות ממ"ד וחניה, ומהעיר והמדינה מרוויחות התייעלות של הקרקע ושמירה על הרצף העירוני בלי להפשיר קרקעות נוספות.
זכויות הדיירים בהתחדשות עירונית
תהליך התחדשות עירונית שעוד נמצא בחיתוליו, למרות יתרונותיו הרבים גורר עמו גם בעיות רבות עיקר בזכויות הדיירים. ראשית, בכל הנוגע לפינוי בינוי, הסטטיסטיקה לעולם לא תהיה במאה אחוז ולא כל הדיירים יסכימו. פינוי בינוי כמעט תמיד רלוונטי לשכונות במעמד סוציו אקונומי נמוך, כאלו שלא תואמות את הסטנדרטים החדשים, בהם מתגוררת אוכלוסייה חלשה, לרוב קשישים. לקשישים פחות משנה השדרוג בדירה ובטח לא הגודל שלה ולכן לא ימהרו להסכים לתהליך. חשוב לדעת שבמידה ויש הסכמה של שמונים אחוזים מדיירי הבניין, במידה ועדיין יהיו מתנגדים הם יהיו חשופים לתביעות, אך אלו לא תמיד צולחות.
משא ומתן מול היזם
במקרים רבים בהם כתוצאה מהתחדשות עירונית מתחילים פרויקטים של פינוי בינוי, ישנה הקפאה של הבנייה והיא מתארכת ואפילו מתבטלת. במצבים כאלו הדיירים נקלעים לתשלומי שכר דירה ארוכים, ללא כסף על הדירה שנהרסה וללא עתיד ברור לדירה החדשה שלהם. כדי לא להיקלע למצבים אלו הסדירה המדינה את התהליך כולו וכל דייר חייב לדעת מה היא התקשורת הנכונה עם היזם.